פסק-דין בתיק תא"מ 23032-08-11

1.         תביעת שיבוב. התובעת היא חברת ביטוח אשר הטיבה את הנזקים שנגרמו לרכבו של מבוטחה מר אריק יעקובוב, ועתה היא תובעת החזרים ממי שהיא טוענת שגרם לנזק.

2.         מדובר בתאונת דרכים שארעה ביום 30.01.11 בכביש מס' 1, מעט אחרי מחלף שורש לכיוון תל אביב.

3.         שני הנהגים המעורבים לא חלקו על כך שרכבו של הנתבע, שהיה נהוג בידי מר עמיצור אוחנה (להלן: "עמיצור") , פגע מאחור ברכבו של מר יעקובוב (להלן: "הרכב המבוטח").

4.         על פי טענת עמיצור, בינו  לבין הרכב הנפגע, הפריד רק רכב אחד. כאשר הבחין הנהג במכונית שהפרידה ביניהם, ברכב שחסם את הנתיב הימני, הכוונה לרכב המבוטח, הוא סטה במהירות שמאלה. סטיה זו היא שגילתה לפתע לעמיצור את הרכב המבוטח שחלקו עמד על השוליים הימני ורובו היה על הנתיב הימני.

            טענתו של עמיצור בתמצית היא, שנהג  הרכב המבוטח יכול וצריך היה לעמוד בשוליים הרחבים, שהיו כ- 100 מטר לפנים בהמשך הכביש. אילו כך נהג, יכול היה למנוע את התאונה.

5.         מצד שני, נהג הרכב המבוטח, מר אלי יעקובוב  העיד, שראה כיצד רכב אחר שנהג לפניו, איבד שליטה ופגע ברכב אחר נוסף. הוא עצמו נהג במהירות נמוכה ועל מנת למנוע תאונה נוספת - הוא עצר בצד ימין של הנתיב הימני ואחרי כמה שניות, הרכב שמאחוריו, הוא הרכב שנהג עמיצור, פגע בו והדף אותו לרכב שלפנים.

6.         מטענותיו של עמיצור עולה, כי הוא סבר שבידי יעקובוב היתה היכולת הפיזית להגיע למקום שבו שולי הכביש רחבים יותר, מרחק של כ- 100 מטר לפנים בכיוון הנסיעה. סברה זו מתחזקת, נוכח שאלה שעמיצור הציב ליעקובוב בדבר הצבה של משולש אזהרה. לסברה זו של עמיצור, אין ביסוס בעובדות. ברור לחלוטין שמדובר בשרשרת אירועים שהתרחשה תוך שניות בזה אחר זה. אין בלבי כל ספק בדבר אחריותו של עמיצור לפגיעה שפגע בחלק האחורי ברכב המבוטח. שהרי, כל נהג חייב לנהוג בהתאם לתנאי הדרך ובכלל זה, תנאי מזג האויר, שתוארו כקשים. אילו עמיצור שמר מרחק ראוי בינו לבין הרכב שלפניו, סטייתו של אותו רכב שמאלה, לא היתה צריכה לגרום להפתעה  ולפגיעה שעמיצור פגע ברכב המבוטח.

7.         לאחר שהדיון כבר הסתיים, התייצב הנתבע 1, מר זאב ריטרמן. משהוסבר לו שהדיון הסתיים, הוא פנה לבית המשפט במכתב. עיקר הטענה שבמכתב הוא, שהנזק בחזית הרכב המבוטח, לא נגרם כתוצאה מפגיעה של עמיצור, אלא כתוצאה מפגיעה עצמאית שיעקובוב פגע ברכב שלפניו. (בלי שום קשר לפגיעה של עמיצור).

8.         אין בידי לקבל טענה זו. יעקובוב העיד שכאשר בלם את רכבו, נותר מרחק של מטר בין חזית רכבו לבין הרכב שהיה לפניו. עמיצור העיד : "יצאתי וצילמתי רק תמונות של הרכב הנפגע מאחור. לא שיערתי שהוא נפגע גם מלפנים". יש בפני איפוא, שתי טענות. האחת טענת "ברי" והאחרת, טענת "שמא". לפיכך, יש להעדיף באופן ברור את גרסתו של יעקובוב.

9.         אין זה מיותר לציין, שבפתח הדיון קודם שמיעת הראיות, הצעתי לצדדים, שהנתבעים ישאו במלוא הנזק שנגרם למכונית המבוטחת מאחור, וכן במחצית הנזק שנגרם לה מלפנים. הצעה זו התבססה על כך, שהיתה מחלוקת לגבי הנזק בחזית הרכב המבוטח. עמיצור דחה הצעה זו ועמד על כך שיתקיים דיון.

10.        הנזק:

למכונית המבוטחת נגרמו נזקים שהוערכו על ידי שמאי מוסמך. השמאי בדק את הרכב בתאריך 31.01.11,יום אחד לאחר התאונה. על פי הערכתו, הנזק במוקד האחורי הסתכם ב- 9,809 ש"ח (בעיגול) ובמוקד החזית בסך 5,218 ש"ח. סך הכל 15,027 ש"ח.

כיון שהתובעת תבעה רק 14,213 ש"ח וכיון שלא ניתן לפסוק לתובע סכום העולה על תביעתו, אני קובע כי עמיצור ישלם לתובעת 14,213 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 11.09.11  ועד לתשלום בפועל.

כמו כן,  עמיצור ישלם לתובעת סך של 5,000 ש"ח שכר טרחת עורך דין וישפה את התובעת בקשר להוצאות שהוציאה עבור אגרת משפט.

ניתן היום,  י"ח טבת תשע"ג, 31 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: